<h1>סמ"ג עשין סימן קל"ב</h1>
<h2>דף יג.</h2>
תניא בפ"ק דעבודה זרה אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין בזמן הזה שאין לנו מקדש בחטאינו לחזק את בדקו ואם העריך או הקדיש או החרים אם הייתה בהמה נועל דלת בפניה עד שתמות מאליה וכן אם היו פירות או כסות או כלים מניחין עד שירקבו ואם היו מעות או כלי מתכות ישליכם לים המלח כדי לאבדם (ע"פ לשון רמב"ם ערכים וחרמים פ"ח ה"ח עי' ראב"ד וכס"מ). מי שהחרים בזמן הזה מטלטלין סתם הרי אלו ניתנין לכהנים הנמצאים באותו מקום (לשון רמב"ם שם הי"א) שהלכה כדברי האומר סתם חרמין לכהנים שכך פסקו רב ועולא בפרק המקדיש (ערכין כ"ט א') ואין הלכה כרב יהודה שאומר (כ"ח ב') סתם חרמין לבדק הבית. אבל אם החרים שדה בארץ ישראל סתם או שהחרימה לכהנים אינה חרם שאין שדה חרמין נוהגת אלא בזמן שהיובל נוהג, החרים קרקע לכהנים בחוצה לארץ ואפילו בזמן הזה הרי היא כמטלטלין בארץ ישראל ותנתן לכהנים (רמב"ם שם) כדמסקינן שם בסוף פרק המקדיש שדהו במסכת ערכין (כ"ט א').
